הכרעת דין בתיק פ"ל 1213-09

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ובקלות ראש, עבירות לפי סעיפים 62(3) ו 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, בקשר עם סעיפים 39א' ו64 ב' לפקודה.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ביום 19.7.08, שעה 00:15 בכביש 44 לכיוון מזרח, כשהוא שיכור ובגופו מצויים תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

מטעם התביעה העידו בפניי ד"ר גופר מנהל המכון לטוקיסקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית
(להלן- המכון), גב' שוויצר מרינה עובדת המכון אשר ערכה בדיקת מצוי לדגימת השתן שמסר הנאשם, שוטרים שנטלו בחלק בשרשרת שעל פיה הועברה דגימת השתן למכון, המתנדבים שעצרו את הנאשם וגיא בכורשוווילי (להלן- בכורשווילי) שהינו חברו של הנאשם ומי שישב לצידו ברכב במועד האירוע. בהסכמת הצדדים הוגש דוח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות שנערך על ידי השוטרת נטלי אטיאס, חוות דעת מומחה מטעם המעבדה האנליטית במטה הארצי במשטרת ישראל, ותעודת עובד ציבור שנערכה על ידי עובד המכון שקיבל את דגימת השתן מידי המשטרה. 

מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו.

אין חולק כי הנאשם נהג ברכב במקום ובזמן כמפורט בכתב האישום, אך ההגנה טענה כי הנאשם לא היה תחת השפעת סמים בעת הנהיגה.

1.      על פי חומר הראיות, הרכב בו נהג הנאשם נדרש לעצור במחסום, ואו אז נצפה מר בכורשווילי שישב ליד הנאשם ולבש חולצה לבנה כשהוא מחביא דבר מה מתחת למושב. הנאשם והנוסע נראו עצבניים ולחוצים. מתחת לכסא נמצא נייר מקופל בתוכו תערובת, אשר זוהתה כחשיש על ידי המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל. הנאשם מיהר להעביר חפצים לתא המטען של הרכב כולל חולצה אשר מתחתיה נמצא חומר שזוהה כחשיש.

2.      הנאשם עוכב והובא לתחנת משטרה, שם נערכה לו בדיקת מאפיינים על ידי השוטרת אטיאס. הנאשם הודה בפנייה כי עישן ג'וינט בבוקר. התנהגותו הייתה רדומה והוא טעה בספירת הצעדים במבחן ההליכה על הקו. הנאשם נדרש על ידי השוטרת למסור דגימת שתן ונתן את הסכמתו לכך.

3.      על פי חוות דעת מומחה שנערכה על ידי ד"ר גופר, בדגימת השתן שניטלה מהנאשם  נתגלתה חומצת חשיש (שהינה תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס) בריכוז של 2358ng/ml. ריכוז הקריאטינין 181mg%. ד"ר גופר העיד כי ריכוז זה כפי שנמצא בדגימת השתן דנן, יש בו כדי להעיד על שימוש כרוני יום יומי בסמים או על שימוש חד פעמי בכמות מאד מאד גבוהה ולא מקובלת.

4.      הנאשם מצידו, טען בעדותו כי בעת שהרכב נעצר הוא נשאל אם ברשותו דבר מה חריג, והוא מיוזמתו הוציא את החומר שהיה ברשותו ומסר לשוטרים. כשנשאל הנאשם מדוע היה לחוץ בעת שהרכב נעצר במחסום, השיב כי סבל מכאבים חזקים בגב ולכן נראה לחוץ למרות שלא היה לחוץ. הוא הודה כי עישן חומר מהסוג שנמצא ברכב אך לגרסתו לא ידע כי זהו סם, אלא  הוא רכש את החומר מבדואית בבאר שבע כתרופת סבתא כנגד כאבי גב.

5.      התרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותו של הנאשם ואני סבורה כי אין לסמוך עליה.

נדגיש, כי עדותו של הנאשם הינה בגדר "עדות כבושה", שמשקלה מועט. באמרותיו השונות שנמסרו בסמוך למועד האירוע הודה הנאשם כי עישן סמים, ולא טען כי סבר  שמדובר בתרופת סבתא כנגד כאבי גב.

כפי שהובהר בעת בדיקת המאפיינים טען הנאשם כי עישן ג'וינט בשעות הבוקר של אותו יום. בהודעתו מיום האירוע טען הנאשם כי "לא הייתי תחת השפעת סמים, אמרתי קודם שעישנתי בבוקר לא עכשיו....אני מודה שעישנתי אבל מעל 10 שעות לפני שנהגתי". בהודעתו השנייה מיום 22.7.08 מסר הנאשם כי: "באותו בוקר מישהו נתן לי לעשן, אני עישנתי מהג'וינט שתי נשיפות ואז מיד זרקתי."

ייאמר עוד כי על פי דוח המאפיינים, הנאשם טען כי נטל תרופה כנגד כאבי גב כשבוע וחצי לפני האירוע, ומכאן עולה כי הנאשם הבחין היטב  בין תרופה כנגד כאבי גב לבין עישון חשיש.

6.      ההגנה טענה בסיכומיה, כי בפקודת התעבורה נקבע כי די בהימצאות סם או תוצר חילוף של סם בגופו של הנהג, על מנת לקבוע כי הוא שיכור, אך לטענתה במקרה הנוכחי  נכון יהיה ליישם את המצב החוקי כפי שקדם לתיקון פקודת התעבורה, על פיו נדרשה התביעה להוכיח את השפעת הסם על נהיגתו של הנהג.

עוד נטען, כי מי שעיכב את הנאשם היו מתנדב המשמר האזרחי אשר אינם מוסמכים לעכב נהג ללא נוכחות שוטר.

ההגנה הוסיפה, כי לא התגלה חשד סביר שרק בקיומו ניתן לדרוש מהנהג למסור דגימת שתן, ואין די בהימצאות הסם ברכב בו נהג הנאשם כדי להעיד על קיומו של חשד סביר.

בנוסף נטען, כי ד"ר גופר העיד כי אין ביכולתו לשלול טעות בזיהוי הדגימה או טעות בהטענת הדגימה במכשיר הרובוטי. טענות אלה תידונה להלן. 

7.      בחוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 72), התשס"ו-2005, (ס"ח 2040, מיום 15.12.05),  תוקנה הגדרת המונח "שיכור" בסעיף 64ב א' לפקודת התעבורה. בנוגע לסמים נקבע בתיקון כי נהג ייחשב כשיכור אם נמצא בגופו סם או תוצר חילוף של סם. המסקנה היא כי כיום הנהג אינו יכול עוד לטעון כי לא היה שיכור היות ולא הייתה לסם השפעה עליו בעת הנהיגה, אלא די בעצם  הימצאות הסם בגופו ולו בריכוז נמוך, על מנת  שייחשב כשיכור.